מכסים הדדיים של ארה"ב פגעו בטקסטיל בבנגלדש וסרי לנקה ופגעו במגזר המקומי

לאחרונה, ממשלת ארה"ב המשיכה להסלים את מדיניות "המכס ההדדי" שלה, והכללה רשמית את בנגלדש וסרי לנקה ברשימת הסנקציות והטילה מכסים גבוהים של 37% ו-44% בהתאמה. צעד זה לא רק הנחית "מכה ממוקדת" על המערכות הכלכליות של שתי המדינות, התלויות במידה רבה ביצוא טקסטיל, אלא גם עורר תגובת שרשרת בשרשרת האספקה ​​העולמית של הטקסטיל. גם תעשיית הטקסטיל וההלבשה המקומית בארה"ב נלכדה בלחצים כפולים של עלויות גואות וטלטלות בשרשרת האספקה.

א. בנגלדש: יצוא טקסטיל מאבד 3.3 מיליארד דולר, מיליוני מקומות עבודה על כף המאזניים

כיצואנית הביגוד השנייה בגודלה בעולם, תעשיית הטקסטיל וההלבשה היא "עורק החיים הכלכלי" של בנגלדש. תעשייה זו תורמת 11% מהתמ"ג הכולל של המדינה, 84% מסך נפח היצוא שלה, ומניעה ישירות את תעסוקתם של יותר מ-4 מיליון בני אדם (80% מהם פועלות). היא גם תומכת בעקיפין במחייתם של יותר מ-15 מיליון בני אדם בשרשראות התעשייתיות במעלה ובמורד הזרם. ארצות הברית היא שוק היצוא השני בגודלו של בנגלדש אחרי האיחוד האירופי. בשנת 2023, יצוא הטקסטיל וההלבשה של בנגלדש לארה"ב הגיע ל-6.4 מיליארד דולר, המהווה יותר מ-95% מסך היצוא שלה לארה"ב, המכסה מוצרי צריכה מהירים במחירים בינוניים עד נמוכים כמו חולצות טריקו, ג'ינסים וחולצות, ומשמשת כמקור מרכזי בשרשרת האספקה ​​עבור קמעונאים אמריקאים כמו וולמארט וטארגט.

הטלת מכסים של 37% על מוצרים מבנגלדש הפעם על ידי ארה"ב פירושה שחולצת טי מכותנה מבנגלדש, שעלתה במקור 10 דולר ומחיר ייצוא של 15 דולר, תצטרך לשלם מכסים נוספים בסך 5.55 דולר לאחר כניסתה לשוק האמריקאי, מה שמעלה את העלות הכוללת ל-20.55 דולר ישירות. עבור תעשיית הטקסטיל של בנגלדש, אשר מסתמכת על "עלות נמוכה ושולי רווח דלים" כיתרון התחרותי המרכזי שלה, שיעור מכסים זה עלה בהרבה על שולי הרווח הממוצעים של התעשייה, העומדים על 5%-8%. על פי הערכות של איגוד יצרני ויצואני הבגדים של בנגלדש (BGMEA), לאחר כניסת המכסים לתוקף, יצוא הטקסטיל של המדינה לארה"ב יצנח מ-6.4 מיליארד דולר בשנה לכ-3.1 מיליארד דולר, עם הפסד שנתי של עד 3.3 מיליארד דולר - שווה ערך לגזילת כמעט מחצית מנתח השוק שלה בארה"ב מתעשיית הטקסטיל של המדינה.

באופן קריטי יותר, הירידה ביצוא גרמה לגל פיטורים בתעשייה. עד כה, 27 מפעלי טקסטיל קטנים ובינוניים בבנגלדש הפסיקו את הייצור עקב אובדן הזמנות, מה שהוביל לאבטלה של כ-18,000 עובדים. ה-BGMEA הזהירה כי אם המכסים יישארו בתוקף יותר משישה חודשים, יותר מ-50 מפעלים ברחבי המדינה ייסגרו, ומספר המובטלים עשוי לעלות על 100,000, דבר שיפגע עוד יותר ביציבות החברתית ובביטחון מחייתם של האנשים במדינה. במקביל, תעשיית הטקסטיל של בנגלדש תלויה במידה רבה בכותנה מיובאת (כ-90% מהכותנה צריכה להירכש מארה"ב ומהודו). הירידה החדה בהכנסות היצוא תוביל גם למחסור ביתרות מטבע חוץ, מה שיפגע ביכולתה של המדינה לייבא חומרי גלם כמו כותנה ותיצור מעגל קסמים של "ירידה ביצוא → מחסור בחומרי גלם → התכווצות כושר הייצור".

II. סרי לנקה: מכסים של 44% מפרקים את השורה התחתונה של העלויות, תעשיית עמוד התווך על סף "קריעת שרשרת"

בהשוואה לבנגלדש, תעשיית הטקסטיל של סרי לנקה קטנה יותר בקנה מידה אך מהווה באותה מידה "אבן פינה" בכלכלה הלאומית שלה. תעשיית הטקסטיל וההלבשה תורמת 5% מהתמ"ג של המדינה ו-45% מסך נפח היצוא שלה, עם יותר מ-300,000 עובדים ישירים, מה שהופך אותה לתעשייה מרכזית להתאוששות הכלכלית של סרי לנקה לאחר המלחמה. היצוא שלה לארה"ב נשלט על ידי בדים ברמה בינונית-יקרה וביגוד פונקציונלי (כגון ביגוד ספורט והלבשה תחתונה). בשנת 2023, יצוא הטקסטיל של סרי לנקה לארה"ב הגיע ל-1.8 מיליארד דולר, המהווה 7% משוק היבוא האמריקאי של בדים ברמה בינונית-יקרה.

העלאת שיעור המכס של סרי לנקה ל-44% הפעם על ידי ארה"ב הופכת אותה לאחת המדינות עם שיעורי המכס הגבוהים ביותר בסבב זה של "מכסים הדדיים". על פי ניתוח של איגוד יצואני הביגוד של סרי לנקה (SLAEA), שיעור מכס זה יעלה ישירות את עלויות יצוא הטקסטיל של המדינה בכ-30%. אם ניקח לדוגמה את מוצר היצוא המרכזי של סרי לנקה - "בד בגדי ספורט מכותנה אורגנית", מחיר היצוא המקורי למטר היה 8 דולר. לאחר העלאת המכס, העלות עלתה ל-11.52 דולר, בעוד שעלותם של מוצרים דומים שיובאו מהודו ומווייטנאם היא 9-10 דולר בלבד. התחרותיות במחירים של מוצרים סרי לנקה נשחקה כמעט לחלוטין.

נכון לעכשיו, מספר מפעלי יצוא בסרי לנקה קיבלו "הודעות השעיית הזמנות" מלקוחות אמריקאים. לדוגמה, קבוצת Brandix, יצואנית הביגוד הגדולה ביותר בסרי לנקה, ייצרה במקור הלבשה תחתונה פונקציונלית עבור מותג הספורט האמריקאי Under Armour עם נפח הזמנות חודשי של 500,000 פריטים. כעת, עקב בעיות עלות מכסים, Under Armour העבירה 30% מהזמנותיה למפעלים בווייטנאם. מפעל אחר, Hirdaramani, הצהיר כי אם המכסים לא יוסרו, עסקי היצוא שלה לארה"ב יסבלו הפסדים תוך שלושה חודשים, וייתכן שהיא תיאלץ לסגור שני מפעלים הממוקמים בקולומבו, דבר שיפגע ב-8,000 מקומות עבודה. בנוסף, תעשיית הטקסטיל של סרי לנקה מסתמכת על מודל "עיבוד עם חומרים מיובאים" (חומרי גלם מיובאים מהווים 70% מהסך הכל). חסימת היצוא תוביל לצבר במלאי חומרי גלם, שיתפוס את הון החוזר של המפעלים ותחריף עוד יותר את קשיי התפעול שלהם.

ג. המגזר המקומי בארה"ב: טלטלות בשרשרת האספקה ​​+ עלויות גואות, התעשייה לכודה ב"דילמה"

מדיניות המכסים של ממשלת ארה"ב, אשר לכאורה מכוונת ל"מתחרים מחו"ל", גרמה למעשה ל"תגובת נגד" נגד תעשיית הטקסטיל והביגוד המקומית. כיבואנית הטקסטיל והביגוד הגדולה בעולם (עם נפח יבוא של 120 מיליארד דולר בשנת 2023), תעשיית הטקסטיל והביגוד האמריקאית מציגה דפוס של "ייצור מקומי במעלה הזרם ותלות ביבוא במורד הזרם" - מפעלים מקומיים מייצרים בעיקר חומרי גלם כמו כותנה וסיבים כימיים, בעוד ש-90% ממוצרי הביגוד המוגמרים מסתמכים על יבוא. בנגלדש וסרי לנקה הן מקורות חשובים לביגוד ברמה בינונית-נמוכה ובדים ברמה בינונית-יקרה עבור ארה"ב.

העלאת המכסים העלתה ישירות את עלויות הרכש של מפעלים מקומיים בארה"ב. סקר של איגוד הביגוד וההנעלה האמריקאי (AAFA) מראה כי שולי הרווח הממוצעים של ספקי טקסטיל והלבשה בארה"ב עומדים כיום על 3%-5% בלבד. מכס של 37%-44% פירושו שחברות "סופגות את העלויות בעצמן" (מה שמוביל להפסדים) או "מגלגלות אותן למחירי הקצה". אם ניקח לדוגמה את JC Penney, קמעונאית מקומית אמריקאית, מחיר הקמעונאות המקורי של ג'ינס שנרכש מבנגלדש היה 49.9 דולר. לאחר העלאת המכס, אם רוצים לשמור על שולי הרווח, מחיר הקמעונאות צריך לעלות ל-68.9 דולר, עלייה של כמעט 40%. אם המחיר לא יעלה, הרווח לזוג מכנסיים יירד מ-3 דולר ל-0.5 דולר, וכמעט ולא יהיה רווח.

במקביל, אי הוודאות בשרשרת האספקה ​​הציבה חברות ב"דילמה של קבלת החלטות". ג'וליה יוז, נשיאת AAFA, ציינה בכנס תעשייתי שנערך לאחרונה כי חברות אמריקאיות תכננו במקור להפחית סיכונים על ידי "גיוון אתרי רכש" (כגון העברת הזמנות מסוימות מסין לבנגלדש וסרי לנקה). עם זאת, ההסלמה הפתאומית של מדיניות המכסים שיבשה את כל התוכניות: "חברות אינן יודעות איזו מדינה תהיה הבאה שנפגעת מהעלאות המכסים, וגם אינן יודעות כמה זמן יימשכו שיעורי המכס. הן אינן מעזות לחתום בקלות על חוזים ארוכי טווח עם ספקים חדשים, שלא לדבר על להשקיע כספים בבניית ערוצי שרשרת אספקה ​​חדשים". נכון לעכשיו, 35% מיבואני הביגוד בארה"ב הצהירו כי "ישעו את החתימה על הזמנות חדשות", ו-28% מהחברות החלו להעריך מחדש את שרשראות האספקה ​​שלהן, תוך שקילת העברת הזמנות למקסיקו ולמדינות מרכז אמריקה שאינן מכוסות על ידי מכסים. עם זאת, כושר הייצור באזורים אלה מוגבל (מסוגל לקבל רק 15% מיבוא הביגוד מארה"ב), מה שמקשה על מילוי הפער בשוק שהותירו בנגלדש וסרי לנקה בטווח הקצר.

בנוסף, בסופו של דבר, הצרכנים האמריקאים "יישאו בחשבון". נתונים מלשכת הסטטיסטיקה של ארה"ב מראים כי מאז 2024, מדד המחירים לצרכן (CPI) של ביגוד בארה"ב עלה ב-3.2% משנה לשנה. התסיסה המתמשכת של מדיניות המכסים עשויה להוביל לעלייה נוספת של 5%-7% במחירי הביגוד עד סוף השנה, מה שיגביר עוד יותר את הלחצים האינפלציוניים. עבור קבוצות בעלות הכנסה נמוכה, הוצאות הביגוד מהוות חלק גבוה יחסית מההכנסה הפנויה (כ-8%), ועליית המחירים תשפיע ישירות על כושר הצריכה שלהם, ובכך תרסן את הביקוש לשוק הביגוד המקומי בארה"ב.

IV. שחזור שרשרת האספקה ​​העולמית של טקסטיל: כאוס לטווח קצר והתאמה לטווח ארוך מתקיימים במקביל

ההסלמה האמריקאית במכסים על בנגלדש וסרי לנקה היא למעשה מיקרוקוסמוס של "גיאופוליטיזציה" של שרשרת האספקה ​​העולמית של טקסטיל. בטווח הקצר, מדיניות זו הובילה ל"אזור ואקום" בשרשרת האספקה ​​העולמית של ביגוד, מקצה לקצה, - אובדן הזמנות בבנגלדש וסרי לנקה לא יכול להיספג במלואו על ידי מדינות אחרות בטווח הקצר, מה שעלול לגרום ל"מחסור במלאי" עבור חלק מהקמעונאים האמריקאים. במקביל, הירידה בתעשיות הטקסטיל בשתי מדינות אלו תשפיע גם על הביקוש לחומרי גלם במעלה הזרם כמו כותנה וסיבים כימיים, ותגרום להשפעה עקיפה על מדינות המייצאות כותנה כמו ארה"ב והודו.

בטווח הארוך, שרשרת האספקה ​​העולמית של טקסטיל עשויה להאיץ את התאמתה לכיוון "ליר-שורינג" ו"גיוון": חברות אמריקאיות עשויות להעביר הזמנות נוספות למקסיקו וקנדה (הנהנות מהעדפות מכס במסגרת הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה), חברות אירופאיות עשויות להגדיל את הרכש מטורקיה וממרוקו, בעוד שמפעלי טקסטיל סיניים, בהסתמך על "יתרונות שרשרת התעשייה המלאה" שלהן (מערכת שלמה מגידול כותנה ועד ייצור מוצרים מוגמרים), יוכלו לקבל על עצמן הזמנות בינוניות עד גבוהות (כגון בדים פונקציונליים וביגוד ידידותי לסביבה) שהועברו מבנגלדש וסרי לנקה. עם זאת, תהליך הסתגלות זה ייקח זמן (הערכתי 1-2 שנים) וילווה בעלויות מוגברות עבור שיקום שרשרת האספקה, מה שיקשה על הקלה מלאה על הטלטלה הנוכחית בתעשייה בטווח הקצר.

עבור מפעלי סחר חוץ בטקסטיל בסין, סבב זה של טלטלות מכסים מביא עמו גם אתגרים (הצורך להתמודד עם ביקוש עולמי חלש ותחרות בשרשרת האספקה) וגם הזדמנויות נסתרות. הם יכולים לחזק את שיתוף הפעולה עם מפעלים מקומיים בבנגלדש ובסרי לנקה (כגון מתן תמיכה טכנית וייצור משותף) כדי להימנע ממחסומי מכסים אמריקאיים. במקביל, הם יכולים להגביר את המאמצים לחקור שווקים מתעוררים כמו דרום מזרח אסיה ואפריקה, להפחית את התלות בשוק יחיד באירופה ובארה"ב, ובכך להשיג עמדה נוחה יותר בשיקום שרשרת האספקה ​​העולמית.

שיטושני

מנהל מכירות

אנו חברת מכירות מובילה של בדים סרוגים, המתמקדת במתן מגוון רחב של סגנונות בד ללקוחותינו. מעמדנו הייחודי כמקורי בדים מאפשר לנו לשלב בצורה חלקה חומרי גלם, ייצור וצביעה, מה שנותן לנו יתרון תחרותי מבחינת תמחור ואיכות.
כשותפים מהימנים בתעשיית הטקסטיל, אנו גאים ביכולתנו לספק בדים איכותיים במחירים תחרותיים. המחויבות שלנו למצוינות ולשביעות רצון לקוחות מיצבה אותנו כספק אמין ובעל מוניטין בשוק.